איך פוגע הסכסוך בהון האנושי?

בהשתלבות והתקדמות בשוק העבודה . גם זו טענה סבירה, אבל קשה לאמוד אותה באופן כמותי בישראל, שכן הנתונים על שירות צבאי אינם זמינים בסקרים השונים . קשה גם להשוות שכר של משרתים ללא ‑ משרתים, כי הבחירה בין שירות ואי ‑ שירות בצבא אינה מקרית . ידוע כי הצבא נוטה לשחרר מועמדים שנראים לו בעייתיים יותר, ולכן סביר שהם גם יצליחו פחות בשוק העבודה . המחקר היחיד שהתגבר על הבעיה של הטיה באיכות המשרתים נערך לא בישראל אלא בארצות ‑ הברית, והוא השווה את אלה שעלו בהגרלה לשרת בזמן מלחמת וייטנאם לאלה שלא עלו בהגרלה . המחקר, שנעשה על ‑ ידי הכלכלן ג'וֹשוּע אַנְגְריסט ( Angrist ) והתפרסם בשנת ,1990 מצא כי שכרם של הלבנים ששירתו היה נמוך יותר במשך שנים רבות לאחר השירות באופן שתאם את דחיית הכניסה לשוק העבודה בשנתיים, משך השירות אז . כלומר, המחקר מצא כי התרומה של עצם השירות להון האנושי לא היתה משמעותית . אם נחזור לישראל, נזכור כי גם אם לשירות הצבאי יש תרומה חיובית מסוימת למשרתים, יש מקרים רבים שבהם הפסדי ההון האנושי גבוהים יותר מאשר האומדנים המתוארים בתרשים 3 . כך הדבר, למשל, כשמדובר בישראלים הזקוקים לרכישת השכלה ממוש...  To the book