הון אנושי

הפרק הזה משתמש בה כדי לעקוב אחרי הגידול בתוצר בישראל על פני השנים . זה יאפשר לנו למדוד כמה מן הגידול בפריון, או בתוצר, בישראל מוסבר על ‑ ידי העלייה בהון האנושי . במחקרים רבים משתמשים בתוצאות ממוצעות של המחקרים הבינלאומיים כדי לחשב את השפעת שנות הלימוד על השכר, כלומר על ההון האנושי . למשל, פרנצ'סקו קאסֶלי ( Caselli ) , בסקירה שלו על חשבונאות התפתחות, משתמש בתוצאה שכל שנת לימוד בין 0 ו ‑ 4 שנות לימוד מגדילה את ההון האנושי ב ‑ 13 אחוזים, כל שנת לימוד בין 4 ל ‑ 8 שנות לימוד ב ‑ 10 אחוזים, וכל שנת לימוד מעל 8 מגדילה את ההון האנושי ב ‑ 7 אחוזים . לצורך הבדיקה על ישראל העדפתי להשתמש בתוצאות שנמדדו בישראל, שהן דומות אבל לא זהות . בפרק 8 מוצג מחקר שערכתי בעזרת נתוני סקר ההכנסות בישראל בשנת ,2011 והתוצאות שלו לגבי ההון האנושי לשנות לימוד שונות מוצגות בלוח 10 . מדד ההון האנושי עבור 0 שנות לימוד, של מי שלא למד כלל בבית ‑ ספר, מנוּרמל ל ‑ 1 . לוח 10 ממחיש עד כמה שנות לימוד מגדילות שכר ופריון . שכרו של מי שסיים בית ‑ ספר יסודי גבוה פי שניים משכרו של מי שלא למד כלל, ושכרו של בוגר תיכון גבוה פי אחד וח...  To the book