דעדוש עושה צרות

גם לגייס תרומות עבור הקרן הקיימת, לנטיעת עצים בארץ ישראל, כמו אף לרכישת אדמות עבור עולים בפוטנציה מעירו האהובה . "היתה לי אז חברה מסחרית שעסקה בייבוא ובייצוא של מוצרי סידקית", הוא מספר . "החנות פעלה מול המשרד הבריטי שהעניק פספורטים ותעודות מעבר מלוב לאיטליה . תפסתי סַמל אנגלי אחד, שילמתי לו, והבחור החל להגיע בלילות אל החנות שלי . חברי הקהילה הביאו אלי תצלומים ופתקים עם כל פרטיהם . הבריטי היה מביא לי דרכונים ריקים ‑ ואני הייתי מזייף את החתימות של האנשים ושֹם על זה את החותמת האמיתית שהוא סיפק לי . כך החלה העלייה הבלתי לגלית לאיטליה ‑ ומשם לארץ ישראל ! " הימים ההם הפכו לצומת מרכזי בחיי יוסף דעדוש, בין ארץ המולדת לוב לבין ארץ המורשת ישראל . לאחר שטולטל כל חייו עד אז, במה שנראה כרכבת הרים, הוא לא החזיק בדעות מוחלטות והיה פתוח להפתעות . עם זאת, היו לו קונפליקטים פנימיים, והוא לא חש שיש בידיו פתרונות לכל מה שאירע סביבו . יוסף ידע כי כעת בא תורהּ של העלייה לארץ . בתוך תוכו הוא ידע שלא קלה תהיה משימה זו . נדרשה עבודת הכנה יסודית ומורכבת . שמעון דורון, בנו של יוסף, מספר על הקלסרים הרבים שהותיר א...  To the book