הערות

את המילה "בן", כך שאדם מזוהה על פי הקשר שלו עם אביו . בכתבי אוגרית ( המאה השלוש ‑ עשרה עד המאה החמש ‑ עשרה לפני הספירה ) ניתן למצוא שמות פרטיים המשלבים בתוכם את המילה "בן" או "בת", ואחריהם שם האב . באותה עת זיהויו היחיד של אדם היה ביחס לאביו . ראו יהושע ברמן, נבראו שווים : כיצד פרץ המקרא את המחשבה המדינית הקדומה, תרגום : צור ארליך, ידיעות ספרים, תל אביב 2013 . על פי רוב, היתה המשפחה גם היחידה הדתית הקטנה ביותר, כאשר בכל בית ממוקם מקדש קטן, אשר אב הבית ‑ והכוונה היא לסב המנהיג חמולה מסועפת ‑ תפקד בו ככוהן גדול . כך היתה הקבלה מלאה בין אבני הבניין החברתיות לבין אבני הבניין הדתיות . למעשה, הפרדה ביניהן היתה בלתי מובנת לקדמונים, שכן חיי הפולחן כוננו את המסגרת החברתית וחלשו על כל ממד בה . נוסף לכך, המעגל החברתי שאליו השתייך הפרט היה מורכב לא רק מבני משפחתו ומהשבט שלו, אלא גם מאתרים שונים ומואנשים של הטבע סביבו ( עץ מיוחד, הר קדוש וכו' ) , וכן מאבות קדומים מתים וישויות שמימיות שונות . פולחן האבות הוא מן הצורות הקדומות והנפוצות ביותר של הפולחן, "זכות אבות" היא מן הצורות המקובלות ביותר של צביר...  To the book