|
|
הגדרות הפוכות לחלוטין . כך, למשל, אמיל דורקהיים, מאבות הסוציולוגיה, קובע ( ב ‑ 1915 ) כי דת היא מערכת מאוחדת של אמונות ופעולות שמתייחסות לדברים קדושים, דהיינו לדברים שמוגדרים כנבדלים ואסורים, אמונות ופעולות שמאחדים את כל הנאמנים להם לכדי קהילה מוסרית אחת, שנקראת 504 'כנסיה' . הדת, על פי דורקהיים, היא מערכת חברתית, קהילתית, שנוגעת לחלוקה פומבית 505 מערכת זו מספקת מסגרת מוסרית ומשותפת של המציאות לקדוש ולחולין . לאותה קהילה ‑ אחד מתפקידיה העיקריים של הדת, על פי דורקהיים . מדובר בתפיסה "שאלוהים אינו מטורף", שיש סדר למציאות ושמקור הסדר הוא מטאפיזי, ומדובר בפעולות ( טקסים, התנהלות על פי חוקים ) שנגזרות מתוך תפיסת הסדר הזו . סדר קוסמי שכזה הוא תמיד, בראש ובראשונה, חברתי ; ללא קהילה שנאמנה לו, אין לסדר שכזה כל משמעות . בניגוד לעמדתו של דורקהיים, ויליאם ג'יימס, מחלוצי הפסיכולוגיה וחקר הדתות בארצות הברית, קובע בספרו הקלאסי החוויה הדתית לסוגיה ( 1902 ) כי הדת פירושה רגשותיו, פעולותיו וחוויותיו של היחיד בבדידותו, במידה שהוא רואה את עצמו כנמצא ביחס אל האלוהי, יהי אשר יהיה הדבר 506 שהוא חושבו לאלוהי...
To the book |
|
|