מימוש הצו

311 | עקדת יצחק 35 " . ואילו היה לו שהות להמלך אל לבו לא היה עושה זו הגישה המקובלת גם ; ועל פיה תיאור ההליכה המהירה של אברהם , בפרשנות המודרנית ואף ביקוע ; ההתמקדות בפעולות שעשה אברהם בעצמו ולא הטיל על עבדיו דחה לעת שיגיע לארץ המוריה אלא עשה בעצמו עצי העולה שאברהם לא 36 בעודו בביתו כל אלו באו כדי לעצב את דמותו כמי שאינו מהסס ועושה - 37 , מיד את מצוות קונו אברהם שהיה ( : " בשלב אחר בסיפור ) י " ובלשונו של רש שלא היה , היה הולך ברצון ובשמחה כיצחק , יודע שהוא הולך לשחוט בנו 38 " . מרגיש בדבר ו אחרים שטענו שדווקא מתוך תיאור הליכת אברהם ניתן לחוש אולם הי היו שעמדו על ההשהיה . בהיסוסיו ובניסיונותיו להשהות את לקיחת יצחק וַיִּקַּח אֶת שְׁנֵי / וַיַּחֲ בשׁ אֶת חֲמֹ רוֹ / וַיַּשְׁכֵּם אַבְ רָהָם בַּבֹּקֶר " - הספרותית בפסוק 39 " . וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ / וַיְבַקַּע עֲצֵי עֹלָה / וְאֵת יִצְחָק בְּ נוֹ / נְעָ רָיו אִ תּוֹ ההשהיות בולטות : בהשוואת לשון הצו לתיאור מימושו בידי אברהם ( פסוק ג ) המימוש ( פסוק ב ) הצו וַיַּשְׁכֵּם אַבְ רָהָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲ בשׁ אֶת חֲמֹ רוֹ נָאקַח אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִ ידְך אֲשֶׁר אָהַבְתָּאֶת קיִצְח...  To the book