|
|
180 עמוס נוי וַיַּשֵּׂג לָבָן אֶת – יַעֲקֹב וְיַעֲקֹב תָּקַע אֶת – אָהֳלוֹ בָּהָר וְלָבָן תָּקַע אֶת – אֶחָיו בְּהַר הַגִּלְעָד . וַיֹּאמֶר לָבָן לְיַעֲקֹב מֶה עָשִׂיתָוַתִּגְנֹב אֶת – לְבָבִי וַתְּנַהֵג אֶת – בְּנֹתַי כִּשְׁבֻיוֹת חָרֶב . לָמָּה נַחְבֵּאתָלִבְרֹחַוַתִּגְנֹב אֹתִי וְלֹא – הִגַּדְתָּ לִּי וָאֲשַׁלֵּחֲךָ בְּשִׂמְחָה וּבְשִׁרִים בְּתֹף וּבְכִנּוֹר . וְלֹא נְטַשְׁתַּנִי לְנַשֵּׁק לְבָנַי וְלִבְנֹתָי עַתָּה, הִסְכַּלְתָּעֲשׂוֹ . יֶשׁ - לְאֵל יָדִי, לַעֲשׂוֹת עִמָּכֶם רָע וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם אֶמֶשׁ אָמַר אֵלַי לֵאמֹר הִשָּׁמֶר לְךָ מִדַּבֵּר עִם – יַעֲקֹב – מִטּוֹב עַד – רָע . וְעַתָּה הָלֹךְ הָלַכְתָּכִּי – נִכְסֹף נִכְסַפְתָּה לְבֵית אָבִיךָ לָמָּה גָנַבְתָּ אֶת – אֱלֹהָי . 346 לדברי התוכחה האלה של לבן עונה יעקב כמידת יכולתו, כשהוא מזכיר את עורמת החותן שבעטיה נאלץ לעבוד שנים רבות וללא תמורה עבור שתי בנותיו של לבן . ברקע ההצטדקות של יעקב עומדת פרשת גניבת התרפים על ידי רחל, שעליה אינו יודע יעקב מאומה, ושבעטיה הוא חש כקורבן של חשד שווא : וַיַּעַן יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר לְלָבָן כִּי ...
To the book |
|
|