|
|
29 תהליך של שינוי קונספטואלי שאפשר להבינו כמעבר הדרגתי מחללים פיזיים ( מבנים ומרחבי תצוגה פתוחים ) וממערכות מקצועיות סגורות למערכות חברתיות ולהקשרים תרבותיים, פוליטיים וכלכליים רחבים . התהליך הזה פועל בשני כיוונים בעת ובעונה אחת : במישור הגיאו-אורבני לא ניתן עוד לצמצם את פעילות שדה האמנות למתחמים סגורים של מוזיאונים וגלריות, שכן הפעילות מתרחשת בפלטפורמות מגוונות, פיזיות, תקשורתיות ודיגיטליות . במישור המוסדי, האג'נדה של מרכזי תרבות ואמנות מתרחבת לפעולות שחורגות מעיסוק בגבולות הצרים של האמנות . ביקורת המוסדיות תופסת את מוסדות התרבות 20 הדבר והאמנות כאתרים חברתיים ואת התוצרים שלהם כיחסים בין-אישיים . מתבטא בהזמנה של הקהילה או תושבי השכונה / האזור למעורבות גוברת בפעילות המרכז ובשיתוף באמצעות אתרי אינטרנט, בלוגים ורשתות חברתיות . במילים אחרות, מוסדות תרבות ואמנות הופכים בהדרגה למרחבים ציבוריים . עצם מעמדו של מרכז האמנות כמתווך בין הרשות המקומית לאקטיביזם אמנותי מקנה לו חופש פעולה ממגבלות פורמליות שכובלות את נוהלי העבודה של הרשות . מרכזי אמנות אינם קבלני ביצוע של הרשות ; אחדים מהמרכזים שיסוק...
To the book |
|
|