תפוז, אפונה וּורד

152 ברונו מונארי צורתו של כל מְכל נקבעת בהתאם למעטפת הרכה, שקשיחה דיה להכיל את המיץ אך בד בבד גמישה דיה להתפרק מתוך הצורה הכללית . כל פלח מוחזק במקומו בעזרת דבק חלש אך יעיל . האריזה, כנהוג היום, אינה מוחזרת ליצרן אלא ניתנת לזריקה . כל פלח מתאים בדיוק לצורת השיניים בפה האנושי, כך שאחרי הוצאתו מהאריזה אפשר להניח אותו בין השיניים, ובלחץ קל לבקע אותו ולמַצות את המיץ . מלבד מיץ, בדרך כלל מכילים הפלחים גם זרע קטן מאותו צמח שייצר את הפרי : מחווה קטנה מהיצרן לצרכן, אם הלה ירצה לייצר תפוזים באופן אישי . שימו לב להיעדר המניע הכלכלי ברעיון, ומצד שני לקשר הפסיכולוגי שמתעורר בין הצרכן ליצרן : אף אחד, או מעטים מאוד, יתחילו לזרוע עצי תפוז, אבל הנדיבות הגלומה בוויתור האלטרואיסטי ( הרעיון שהצרכן יוכל לעשות זאת אם ירצה ) , משחררת את הצרכן מתסביך הסירוס ומכוננת יחסי אמון אוטונומיים הדדיים . התפוז הוא אפוא אובייקט כמעט מושלם שמפגין התאמה מוחלטת בין צורה, תפקיד וצריכה . אפילו הצבע נכון במדויק — תפוז כחול היה נראה שגוי לחלוטין . הוויתור היחיד מטעמים קישוטיים, אם אפשר להגדיר אותו כך, הוא המרקם המתוחכם של המכ...  To the book