בין האטלס לעיפרון הסגול: על מיפוי סגול וחינוך מבוסס מקום בלימודי גאוגרפיה

84 | שבילים לחינוך מבוסס מקום הם יוצאים במחול קבוצתי, ש"המציאו" רק כמה דקות לפני כן . הקבוצה רוקדת בעודה מחוברת בחבל . לכל אחד מהסטודנטים יש תפקיד במיצג הקבוצתי : תנועה, הקראת קטע מיומן המסע, שירה, משחק . הסיפור הקבוצתי מתגלם בייצוג תנועתי ומילולי רב - עוצמה אשר מחבר בין החוויות של המשתתפים לבין מרחב הטיול : המצוק, העלייה להר רכב, התצפית מפסגת ההר אל האופק . . . מסע של שלושה ימים נִרְקָד בגוף הקבוצה באמצעות מיפוי דינמי של העוגנים הגאוגרפיים וההתרחשויות החברתיות החשובות לכינון הקבוצה . בסיום המחול דמעות של התרגשות עומדות בעינינו . מהו סוד כוחה של המתודה שהצליחה "להעביר" בעוצמה כה רבה את רכיבי התהליך החינוכי ? בפרק זה אני מציע כהסבר אפשרי את המושג "מיפוי סגול" – כלי גאוגרפי - רפלקטיבי עמוק אשר מאפשר התבוננות דינמית, יצירתית, מילולית וצורנית בנוף הפנימי, בנוף החיצוני ובאין - ספור נקודות המפגש ביניהם . טְענתי היא כי אפשר להשתמש במיפוי סגול ככלי מוביל בפדגוגיה של חינוך מבוסס מקום ( חמ"מ ) , פדגוגיה שלה עצמה יש יכולת למתֵן ואולי אף לפתור כמה מבעיות היסוד של החינוך המודרני בכלל ושל לימודי הגא...  To the book