ח. הומור ואירוניה

176 | עיונים בטקסט הבית - ספרי / גילה שילה מכני, החסר תיאום הרמוני עם העולם הסובב והדומה למלאכותיות של תנועות הגיבורים בעלילה ( לנדאו, 1979 : 150 ) . במחקר תוארו כמה אמצעים טכניים ספרותיים המשמשים את האירוניה : המשפט המנוגד ( אנטיפרז ) שחושף בתוכנו את האירוניה ; הפישוט המוגזם, שבו הופכים את העניין הנדון לפשוט כל כך עד כי אין הוא מתקבל על הדעת, והקורא מרגיש שהכוונה לדבר אחר ; החזרה שיכולה לבוא גם כשאלה המטילה ספק בקביעה הרצינית של הדמות שלועגים לה ; אמצעי נוסף הוא שורה של נימוקים המדהימים את הנמען בהביאם את העניין עד אבסורד ; והאחרון הוא ההיתממות או הנאיביות המופיעה רק כלפי חוץ ( עמ׳ 158 ) . 53 האמצעים הפיגורטיביים בהקשר של אירוניה יש להזכיר גם את ההתחפשות . המשמשים את האירוניה כוללים את המטפורה המבטאת ניגוד של כוונת המדבר בלעג ברור, את ההפרזה ואת סימני הפיסוק - סימן שאלה ובעיקר מירכאות . יש לשים לב שתפקיד האירוניה שונה מהתפקיד הרגיל של מתן תחושת דיוק ואמינות, שכן תפקידה להביע לשון סגי נהור . על פי תאוריית ההדהוד, המבע הראשון הוא בעל משמעות אירונית אם מהדהד בו מבע שני, ואם המבע השני משק...  To the book