פרק עשירי: טיפוס אידיאלי של תרגום דו־לאומי

פועלים בתרגום | יהודה שנהב-שהרבני 187 ולתכונות הפונולוגיות של שפות המקור והיעד . זהו תהליך שונה מן המנגנון 16 טכניקת של טרנסליטרציה ( תעתיקים ) בין הפונטיקה של שפות אירופיות . התעתוק אינה מתאימה למעברים בין ערבית ועברית בשלמות, והיא מחייבת התמקמות ילידית במעבר הבין-לשוני . על מנת להמיר שמות, למשל, מערבית לעברית יש לאפשר לצליל להישמע ולא רק להיות מתועתק . תעתוק הוא אסטרטגיה המשמשת את המתרגמים על בסיס יום-יומי לצורך העברת שמות או מושגים שהמעבר שלהם משפה לשפה נתפס לעיתים כ"בלתי ניתן לתרגום" . התרגום הזה שמחייב את האוזן הפונולוגית הוחרג לשדה התעתיקים, אשר אינו העברה של צלילים וקולות אלא מיפוי של יחידות אורתוגרפיות בגודל דומה בין שפות . הכללים הללו שמפגישים טקסט כתוב עם דיבור משתנים מתקופה לתקופה ומסוגה לסוגה, אבל הם חושפים את המיזוג הייחודי של הפואטיקה הלשונית בטקסטים או בחפצים חזותיים שכל אחד מהם מתמקד בהם, בהמשגת יחסי הגומלין ביניהם ובתפקודם . הם כוללים זיכרון, שינון של טקסטים בעל פה ומסירתם, אף שהם נזילים הרבה יותר מן האות הכתובה . ברומן היהודי היפה שתרגמתי מתימנית מופיע השיר על ה"טַבִּ...  To the book