פרק שלישי: תרגום ספרותי והביטוס לאומי

פועלים בתרגום | יהודה שנהב-שהרבני 61 35 ג'אנוזו מאנטי, עיסוק של כמה חובבנים לתנועה אינטלקטואלית רחבה באירופה . שהיה בן טיפוחיו של לאונרדו ברוני, למד עברית והשתמש בה, אבל עשה זאת בהיחבא מיראת מורו ורבו ומהערצתו אליו, שכן ברוני דחה את הנוסח העברי של כתבי הקודש בטענה שתרגומו של הירונימוס הולם ומספק, ויהיה זה יהיר לחשוב 36 אולם היו אלה המלומדים הפרוטסטנטים —כי אפשר לייצר תרגום טוב יותר . הבראיסטים כמו ארסמוס, יוהנס רויכלין ואחרים — שנתנו דחיפה ללימוד 37 ההבראיסטים העברית משום שמצאו בה חיבור למקורות ולעדות הקדומה . שינו מן היסוד את היחס הנוצרי לעברית בכך שהשתמשו בה ככלי בהתקפה על סמכותה של הדוקטרינה הקתולית המסורתית . לשם כך היו זקוקים לקאדר של מומחים שיקראו ויפרשו את התנ"ך העברי, כדי שיוכלו ללמד תיאולוגיה מן המקורות עצמם ולהדוף מתקפות מכנסיות אחרות . בתחילת המאה השש- עשרה חיבר רויכלין מילון עברי - לטיני ואת ספר הדקדוק הראשון של העברית לנוצרים . כך הפכה העברית לתחום מלומדוּת, ובאותה עת כבר היו כמה ספרי לימוד בעברית והאוניברסיטאות החלו לגייס מומחים לעברית . כך נוצרה תרבות אקדמית נוצרית בעברי...  To the book