sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
ןע| 9 ק רקררא בפ ברכופ ש|צותש 166 השינוי שהתחולל בראשית שנות התשעים שיקף החמרה והגברה בשימוש הבירוקרטי בקב"א בהסללה לקצונה . במודל החדש, מודל המַתְאָם, סף הקב"א הדרוש לקצונה עלה דרסטית . הוגדרו בו שלוש קבוצות מועמדים לקצונה, לפי נתוני קב"א, ולכל אחת מהן נקבעו מכסות מפורטות : בלתי מתאימים ( מתאם 0 ) , ששיעורם בקרב היוצאים לקצונה לא יעלה על % 5 ; מתאימים ברמת הרף ( מתאם 1 ) , ששיעורם לא יעלה על % 10 ; ו"ליבת הקצונה" ( מתאם 2 ) , ששיעורם יעמוד על % 85 ( ראו תרשים 16 ) . הסף התחתון המאפשר התמיינות לקצונה ( מתאם 1 ) נקבע על קב"א 52 במקום 51 , דפ"ר 60 במקום דפ"ר 50 , ו- 12 שנות לימוד במקום 11 . הסף שהגדיר 2 המודל הזה שיקף נסיגה מאתוס את קבוצת הליבה נקבע על קב"א 53 ודפ"ר 70 . הקצונה הצומחת מן השורות והכרעה לטובת תפיסת האיכות המהותנית ולטובת הכוח המניע הבירוקרטי . נשאלת השאלה מה הביא לשינוי הדרסטי הזה . מניין נבע הצורך להחמיר את תנאי הכניסה לקצונה ? מדוע נעשה הדבר דווקא באמצעות כלים שמדדו איכות 2 . ממד"ה, 76 - 94 . תרשים 16 : שיטת המיון לקצונה עד שנות התשעים ( למעלה ) ולפי מתאם ( למטה ) : 16 ת...  To the book
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד

CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help