|
|
262 אברהם עוז בעיקר בשל הצנזורה הפנימית המאפיינת את התמודדותם של מרבית יוצרי התיאטרון בישראל עם גלגוליהם הרלוונטיים של מיתוסי הכיליון והתחייה . הצנזורה הפנימית הזאת תואמת את ממדיו של "הקונצנזוס המשוחזר", המעוצב בשרירותיות כפשרה בין הקונצנזוס הלאומי לבין הנורמטיביות המהפכנית המותרת לאמנות בחברה הליברלית . חשבון הפשרה עומד בסתירה מתמדת לרצינות הטרגית, מעצם הגדרתה . המחזאי הישראלי שבמסלול האימננטי של התפתחותו נשאר מרוחק מן "הקונצנזוס המשוחזר" והתקרב, אולי יותר מאחרים, אל סף התוצר הטרגי, הוא חנוך לוין . כאמור לעיל, ב רצח הוא מאפשר לווידוי חסר התוחלת שהחייל העיוור משמיע באוזניו של האב הישיש לחדור דרך מסכת הסבל : הייאוש כבר איכל כל חזון או תקווה . נסים אלוני, שמגיע לסִפּה של התמודדות טרגית עם מיתוס החלוציות הציונית ב דודה ליזה , מסתתר, בחשבון אחרון, מאחורי מבנים אירוניים קרנבליים נוסח דירנמאט וגלדרוד, על מנת לשגר אלינו את בשורת הריקנות התיאטרלית שאליה הגיעו תחליפי המיתוסים הקלאסיים בעידן השעתוק . יעקב שבתאי, המושפע מאלוני, נאחז אף הוא במבנה הקרנבלי כשהוא מציג ב נמר חברבורות ( 1974 ) את המפעל...
To the book |
|
|