124 רחל הרט בהרכבה החברתי הייתה העלייה הרביעית שונה משאר העליות . בעיקרה היא הייתה עלייה עירונית של אנשי המעמד הבינוני, שהתיישבו ברובם בתל אביב ובחיפה, ורק כשליש מהעולים היו חלוצים ששאפו לעסוק בעבודת כפיים . ברחובות תל אביב צצו בעת ההיא חנויות רבות, והוקמו הרבה מפעלים בגודל זעיר ובינוני . חלק חשוב מהתעשייה העברית בארץ התרכז כעת בעיר, ומספר 393 העלייה נשאה עמה גל תושביה הפועלים היה כעשרת אלפים . של אופטימיות ויוזמה . תל אביב הפכה למרכז הגדול בארץ, שהכיל בקרבו כשליש מכלל היישוב בארץ – ישראל, ובה בעת הפכה העיר 394 גידולה הדרמטי של תל אביב השפיע במידה גם למקום בילוי . ניכרת על מערכת היחסים בין היהודים לערבים במרחב העיר . מערכת היחסים הזאת השתקפה גם בביקורת על הממשל הבריטי . העיתונות הערבית תקפה את הבריטים על יחסם האוהד ליהודים ובתוך כך הדגישה את מינויו של סר הרברט סמואל לנציב עליון : "נתמנה הנציב העליון החדש בארץ – ישראל על פי זכות או על פי שלטון הכוח ? כלום שאלו את דעת העם הפלסטיני הערבי ביום שנתמנה על ידי הממשלה הבריטית ! ? כלום לא נשלחו מחאות נגד קיפוח זכויותיהם הלאומיות של הערבים ? [ ....
To the book