|
|
12 רחל הרט מראשיתה שאפה ההתיישבות היהודית בכל ארץ – ישראל לזהות לאומית חדשה . התיישבות הסְפָר החלוצית מחוץ לחומות יפו מילאה את התפקיד הקלאסי של סיפוק יסודות טריטוריאליים, פוליטיים ורוחניים ותרמה ליצירת אותה זהות . קהילת יפו, לעומת זאת, לא נוצרה כחלק מאותה אסטרטגיה . היא לא הייתה חלק מהתכנון ומהחלוקה הפוליטית במסגרת "ייהוּד המרחב", ולא נוצרה סביב החוויה המכוננת של מאבק להתיישבות בטריטוריה מסוכסכת . העיר יפו לא הייתה אזור סְפָר ולא התפתח בה האתוס של מאבק לצורך אחיזה בקרקע . לכן היא עצמה לא הקנתה לקהילה היהודית שישבה בשטחה נכסים בדמות סמלים, מטרות ומיתוסים הנדרשים לגיבושה של חברה בעלת זהות לאומית חדשה . בשלהי תקופת השלטון העות'מאני ובשנים הראשונות לאחר הכיבוש הבריטי הייתה יפו מקור משיכה למהגרים יהודים וערבים . צמיחתה הפיזית והכלכלית, שנבעה בעיקר מההגירה היהודית, לוותה בהתחזקות התודעה הלאומית בקרב הערבים והיהודים כאחד . יפו, שקיימה במשך שנים איזון בין הקהילות הדתיות שבה - הנוצרית, המוסלמית והיהודית - הפכה בעידן הלאומיות למקום סוער ובלתי יציב . בזכות היותה של יפו עיר ראשית ושער לארץ, עלתה ק...
To the book |
|
|