אחרית דבר: המפגש בין ההגות הפוסטמודרנית ובין ההגות היהודית: המקרה של ליוטר

184 רוני קליין 304 הכלכלה הליבידינלית , סטיות מתוך מרקס ופרויד , מערכות - דחפים . בשלב זה נמנו ליוטר ודלז עם מוביליה של אסכולת "פוסט – 86", שקראה לשחרור התשוקה, אך ליוטר היה תמיד עצמאי מכדי להשתייך חד וחלק לאסכולה כלשהי . בשנות ה – 70 עסק ליוטר בתחומים אינטלקטואליים מגוונים : הפילוסופיה של השפה בכלל ומושג "משחקי השפה" של ויטגנשטיין בפרט, תיאוריה של האמנות המודרנית המבוססת על הנשגב, וחיפוש אחר "פגאניות" חדשה . בסוף שנות ה – 70 פרסם ליוטר שני ספרים שסימנו מפנה : המצב הפוסטמודרני ( 1979 ) ו בצדק ( 1979 ) , ספר שיחות עם תבו מ – 1977 305 המצב הפוסטמודרני - דיאגנוזה קרה על הלך הרוח של ו – 1978 . המחשבה בחברות המערביות הפוסט – תעשייתיות - מבחין בעובדה שסוגות השיח הדומיננטיות של המודרניות, שליוטר מכנה בשם "סיפורי – על", בעיקר השיח האמנציפטורי של הנאורות, איבדו את הלגיטימיות שלהן במערב . המושג שעולה מהספר הוא "ההטרוגניות של משחקי השפה", מושג הלקוח מוויטגנשטיין . בצדק חושף את המפנה שחל בהגותו בשנים אלו, שהעמיד מחדש את המושגים "צדק" ו"שיפוט" במרכז דיוניה . האתיקה והפוליטיקה של השיפוט מסתמכות על ק...  To the book