ו. "הייתי מחוקה בעיניו! הייתי אוויר!": הסיפור של הדס

88 | כלואות : שתלטנות קיצונית בזוגיות שמאוד מאוד נותנת . וכל הזמן נתתי בשביל שהוא יהדהד לי בחזרה, וזה לא קרה . אני רוצה זוגיות . אני רוצה מישהו שיעריך אותי כי אני חושבת שאני ראויה להערכה . יש לי הרבה מה לתת, יש לי את האני שלי . כשבנינו את הבית הוא לקח החלטות לבד . הוא הוביל את הכל לבד . היה סוגר הכל לבד . הוא נתן לי אפשרות לבחור ולעשות את המטבח . אולי החלטות של מה לבשל הוא השאיר לי . אם הגענו לאיזו החלטה שהוא יבוא לעזור לי, כשהוא היה בא לעזור, אז הוא היה עוזר בדברים שלא הייתי זקוקה להם, בשביל שחלילה הוא לא יעשה את מה שאני מבקשת . גם כשהייתי מבקשת משהו, כוס מים או כוס קפה שיביא לי, זה לא היה קורה מייד אלא היה צריך לעבור איזשהו זמן כדי שזה לא ייראה שהוא עושה מה שאני מבקשת . כשהוא נסע לחו"ל הייתי צריכה לרשום בדיוק מה שאני רוצה וזה מה שהוא הביא . אבל זה שוב העניין הזה של לתת מה שצריך וזהו . כשהפסקתי לבקש, כי באיזשהו שלב הפסקתי לבקש, והוא היה נוסע למקומות מאוד רחוקים או להרבה זמן, הוא לא הביא לי כלום . אפילו לא קוביית שוקולד או איזה מזכרת שאומרת, "הנה, חשבתי עלייך" . הגעתי למסקנה שהייתי מוח...  To the book