|
|
451׀ כוחה של משמעות ישבתי ליד שולחן אוכל מרובע וקטן בדירתה של שרה בוושינגטון הייטס במנהטן . היינו חמישה סביב השולחן : שרה והחבר שלה ראול, כריסטין, צעירה אחרת בשם סנדי, ואני . כששרה וכריסטין סיפרו על מה שחלמו או לא חלמו על הוריהן המתים היתה השעה שמונה בערב . זה היה ערב בהיר של יום ראשון בחודש אוקטובר . כריסטין, סנדי ואני הגענו שעתיים קודם לכן . הבאנו יין, צ'יפס, גוואקמולי ועוגת תפוחים . שרה הכינה מוסקה, וכשהגענו, ראול ערבב קוקטיילים . הטקילות שערבב עמדו על שולחן צדדי בצנצנות . התאורה היתה עמומה . ברקע הושמעה מוזיקת אינדי אינסטרומנטלית רכה . מדי פעם חלף במהירות אחד משני החתולים שחיו בדירה . זה היה מפגש של ה"דינר פארטי" — התארגנות של צעירים שחוו 1 משתתפים כמו שרה, כריסטין, סנדי מוות בלתי צפוי של אדם קרוב . וראול נפגשים בערים בכל רחבי ארצות הברית כדי לאכול יחד ולדבר על ההשפעה שהיתה לאובדן שחוו על חייהם . זאת היתה הפגישה הראשונה שלי עם ארבעת האחרים, אבל ארבעתם כבר נפגשו כמה פעמים בשבועות הקודמים אצל שרה וראול . לא חוויתי אובדן כמו שלהם, אבל הוזמנתי להצטרף אליהם ולראות איך אנשים יכולים להתקר...
To the book |
|
|