אחרית דבר

זה גם אירוע שראפינג התקשה בו במשך השנים . בעשור הקודם ( התחלתי לאמן אותם לפני שנתיים ) , התלמידים הצליחו לעתים להתקדם מעבר לסיבוב הראשון של התחרויות, אבל בדרך כלל לא הגיעו רחוק יותר . זו היתה תוצאה די הגיונית, כי בסופו של דבר ראפינג הוא בית ספר קטן שלומדים בו 40 תלמידים בלבד, והוא מתחרה במוסדות חינוך ענקיים מכל רחבי המדינה . אבל זה גרם לי לתהות אם למרות הכול הצוות שלנו יכול לתפקד טוב יותר . וכך, בשנת ,2014 החלטתי לבצע ניסוי ולהשתמש בכמה רעיונות שעלו במהלך המחקר שערכתי לטובת הספר הזה . אל האימון השבועי הראשון של חודש אוקטובר הגיעו תשעה תלמידים . קתרין, קארסון, אלי, ואלה, קרוליין, נטסומי, דייוויד, נייתן וזואי, היו קבוצה מלאת אנרגיה, שהתאפיינה במגוון רחב של מוטיבציות וכישורי כתיבה . ואלה ואלי היו כותבות בטוחות ומנוסות, בשעה שקארסון וקרוליין היו מהוססים יותר, ורק החלו לפתח את שרירי היצירתיות שלהם . גם אני הייתי מהוסס . בשנה החולפת התנהלתי בגישה שמרנית ( כלומר, סמכותית ) באימון הצוות : דיברתי הרבה, השיחות היו יותר בבחינת הרצאות, ואז נתתי משוב על תרגולי הכתיבה של המשתתפים . בעגה החינוכית, הי...  To the book