פּוֹלאוויז'ן

146 | ספי בקל בעולם הצילום . " רקדנית ארוכת שיער בחליפת מלחים לבנה, עם כובע וצעיף אדומים, עלתה לבמה והחלה לרקוד לאט . לנד אחז במסרטה קטנה ואלגנטית — במשקל של 700 גרם, ובערך בגודלו של ספר בכריכה קשה — בידית האחיזה האלכסונית שלה, והחל לצלם . לאחר כדקה שלף קלטת מהמסרטה והכניס אותה לקופסה מלבנית עם מסך בגודל של 12 אינץ' באחת הדפנות, שנקראה נגן פּוֹלאוויז'ן . הנגן הריץ את הסרט לאחור ופיתח אותו בו-זמנית . כעבור 90 שניות הופיעה הרקדנית על המסך . חייבים לעצור רגע ולהעריך את ההישג, אפילו כיום, במאה העשרים ואחת : מכשיר שולחני לצרכן הביתי שמפתח תשליל של סרט שלם, אלפי תמונות ללא שגיאה, בעודו מריץ את הסרט לאחור, וכל זאת תוך 90 שניות . העיתונות הטכנולוגית יצאה מגדרה : "החברה שמתמחה ככל הנראה בהפיכת רעיונות בלתי אפשריים למכשירים ביתיים עשתה זאת שוב," נכתב ב"פופולר סיינס" . "המסך הואר לפתע וראיתי — לתדהמתי — את הסרט שצילמתי זה עתה," נכתב ב"פופולר מכניקס" . "גם חומרי גלם הוליוודיים לא הגיעו מעולם לחדר ההקרנה במהירות כה רבה . ומעולם לא הוקרן לפני כן סרט שלא עבר קודם במעבדת הפיתוח . " ב"וושינגטון פוסט" נ...  To the book