שאלה מתבקשת

140 | ספי בקל בצילום פילם מסורתי, חלקיקי אור הנקראים פוטונים נוחתים על סרט צילום ומותירים משקעים מיקרוסקופיים — זיכרון כימי . תארו לעצמכם אסטרואידים קטנים הפוגעים בפני הירח ומותירים מכתשים זעירים . השריית הפילם בתמיסת פיתוח מעצימה את המשקעים האלה פי מיליארד עד להופעת התשליל ( נגטיב ) המוכר . התמונה מופיעה כתשליל כי משקעים כהים נוצרים היכן שהאור פגע . כדי להפוך את הנגטיב וליצור את התדפיס הרגיל, הפוזיטיבי, שולחים אלומת אור שעוברת דרך הפילם ופוגעת בנייר לבן ; כתם כהה נהיה לבן וכתם לבן נהיה כהה . התובנה של לנד היתה לחבר יחדיו את שני השלבים באמצעות פיתוח הנגטיב והפוזיטיב בו-זמנית, בתוך המצלמה, בעזרת תכסיס כימי גאוני . בצילום המיידי של פולרואיד, שכבות הדפסה נגטיבית ופוזיטיבית מונחות זו מעל זו כמו סנדוויץ' בתוך המצלמה, כשהמרחק ביניהן הוא פחות מרבע מילימטר . לתחתית הסנדוויץ' מחובר שקיק קטן ואטום של נוזל פיתוח, המכונה כמוסה . בדרכה החוצה מהמצלמה עוברת הכמוסה במכבש שקורע את השקיק . הנוזל מתפזר בצורה שווה בחלל הצר שבין שתי השכבות . כתוצאה מהמבנה הכימי של הנוזל הזה, מולקולות בתשליל, שלא נחשפו לאור...  To the book