לספור את החצים שנעוצים לך בתחת

הבלחות | 83 בנחרות בוז . מה גם שפולקמן היה מנתח ילדים, שלא הגיע מתוך המועדון הסגור והמקורב לצלחת של תלמידי מחקר ומוריהם . הוא סיפר שכאשר היה קם לדבר בכינוסים מדעיים, האולם היה מתרוקן : "כולם היו צריכים לשירותים בבת אחת . " באחת השנים הוטחה בו ביקורת כה עזה עד שמקום עבודתו, בית החולים לילדים של בוסטון, מינה ועדה חיצונית לבדיקת הטיעונים המדעיים שלו . הוועדה קבעה כי בעבודתו יש ערך מועט אם בכלל . הוא התבקש לפרוש מתפקידו כמנתח ראשי במידה שיבחר להמשיך במחקר הזה . בנאום שנשא כעבור שנים אמר פולקמן, "אם נראה לכם שאתם סבלתם מלעג, כתבו לי ואני אשלח לכם טפסים ורודים של שופטים [ סיכומי ביקורת עמיתים של מאמריו שנדחו ] ומכתבי תשובה לבקשות מלגה מאמצע שנות השבעים, שכוללים את המילה 'ליצן' . " במשך שלושה עשורים עבר הרעיון של פולקמן מחזורים בני שבע שנים בערך בין מוות ללידה מחודשת בקול תרועה רמה . בשנת 1998 , למשל, נמצא בניסוי כי תרופה מבטיחה ממעבדתו של פולקמן מחסלת גידולים בעכברים . כתבה בעמוד הראשון של ה"ניו יורק טיימס" ציטטה את חתן פרס נובל ג'יימס ווטסון שאמר, "יהודה ירפא את הסרטן בתוך שנתיים" ( ווטסון ...  To the book