|
|
222 ג'וקו וילינק ולייף באבין להשתעמם ולאבד את המיקוד לאחר שעה או שעתיים של צפייה דרך השנתות שבכוונת הטלסקופית, אך לכריס היתה משמעת עצמית, והוא תמיד נשאר דרוך . היה לו מזל, אבל לעתים קרובות הוא זה שיצר לעצמו את המזל . אם כריס או לוחמים אחרים באריות הים זיהו בביטחון אויב חמוש מבצע פעולה עוינת, או אם היה סביר שיש לו כוונות עוינות, הם היו רשאים לפתוח לעברו באש . הם לא היו צריכים רשות ממני . הם ביקשו רשות רק כשהיו להם ספקות בנוגע לכוונות העוינות של האדם שראו . "יש לך זיהוי ? " שאלתי . "ראיתי לשבריר שנייה צללית של אדם עם כלי נשק מצויד בכוונת טלסקופית, זה הכול," ענה כריס . "אחר כך הוא התרחק מהחלון ונעלם מאחורי וילון . " "קיבלתי," עניתי . "שוב, איזה בניין ? " בדקתי במפת הקרב שכל בניין או מבנה בגזרה סומנו בה במספר . זה היה מבצע של כוח משימה בחטיבת צבא היבשה, וכולנו, כל המשתתפים בו, לרבות שישה גדודים של צבא היבשה וחיל הנחתים ואלפי חיילים על הקרקע, השתמשו באותה מפת קרב . זה היה חיוני . אבל לפעמים לא היה קל להתאים את מספרי הבניינים ושמות הרחובות על המפה למה שראינו לפנינו בשטח . ברחובות העיר הזאת ל...
To the book |
|
|