הציבור החרדי בישראל: מאפיינים כלליים

24 מחקר מדיניות 152 | "חנוך לנער על פי דרכו" : מסגרות חינוך חלופיות לנערים חרדים ההסכמה הרחבה בסוגיה זו יש להתבדלות גוני ביניים — מהחוגים הרדיקליים, שהניכור שלהם מהמדינה וממוסדותיה חריף ביותר, עד החוגים המתונים, שהתבדלותם מתבטאת בעיקר במישור התרבותי של עולם הישיבות . החברה החרדית מקפידה להיות "תרבות מובלעת" ולהיבדל הן מן העולם המערבי הן מן החברה היהודית הלא-חרדית . הגדרה סוציולוגית זו, שפיתח עמנואל סיון כדי לתאר חברות פונדמנטליסטיות בעידן המודרני, שופכת אור על ההתמודדות של חברות עם המודרנה ועל קביעת הגבולות בקרב קהילות דתיות ( סיון, 2004 ) . למשל, כדי לייחד את עצמם מן החברה הכללית מייחסת לעצמה החברה החרדית "מידות טובות" ומציגה לעיתים את החברה החילונית כחברה מושחתת ומנוונת . מקום מרכזי שבו מתבדלת החברה החרדית הוא מערכת החינוך שלה . מערכת החינוך החרדית נפרדת לחלוטין ממערכות חינוך אחרות בישראל . הפרדה זו מתבטאת הן בשיטות הלימוד ובתוכני הלימוד הן בשיטת הפיקוח והתקצוב הייחודית לה . הפרדה נוספת במערכת זו היא ההפרדה המגדרית המוחלטת בין בנים לבנות כבר בגיל הרך ( אלאור, 1992 ; לופו, 2007 ; 2011...  To the book