הספרות החסידית

פרק אחד עשר : היצירה החרדית ( ב ) 375 שהייתה לו מסורת של עיסוק בקבלה . רק מעטים מהם עוסקים בשאלות אלה באופן פעיל, ובדרך כלל אינם נותנים לכך ביטוי ביצירתם הרואה אור . הקבוצה החסידית היחידה שהמשיכה לפתח יצירה קבלית היא חסידות אשלג לפלגיה . מדובר באחת החסידויות הצעירות והקטנות ביותר בנוף החסידי . היא נקראת על שם הרב יהודה לייב אשלג, שבעצם לא יסד חסידות, אבל יורשיו כבר הוגדרו כאדמו"רים ( אדון ביצירתו בתת-הפרק הבא ) . כשזנחה ההגות החסידית את מקורותיה הקבליים היא טיפחה הגות בעלת אופי ארצי יותר . על העיון המטפיזי בסודות הקבלה היא העדיפה את ערך האמונה התמימה ( או האמונה הפשוטה ) , המתרחקת מעיונים ומחקירות . לצד זאת התמקדה ביצירה בעלת אופי מעשי יותר, המתרכזת בחובת האדם בעולמו . ערך האמונה התמימה הלך וכבש לו מקום מרכזי בהגות החסידית כבר במאה התשע עשרה, 110 ונראה שבמאה העשרים התגברה מגמה זו עוד יותר . כפי שציינתי לעיל, על פי תפיסה זו, האמונה אינה נובעת מן השכל ואף אינה אמורה להתיישב עימו . לפי אחד ההסברים — הרווח בחסידות סלונים ובקודמותיה ( לכוויטש, קוברין ) — האמונה טבועה בנפשו של כל יהודי, וכל ...  To the book