מוסר

פרק אחד עשר : היצירה החרדית ( ב ) 343 דמויות מרכזיות בהן, ואף בעולם הישיבות בכללותו, והנחילו לישיבה את אופייה ואת רוחה . שיחותיהם הועלו על הכתב ויצאו כספרים . השיחות אינן מסודרות בסדר השיטתי של ספרי המוסר הקלסיים אלא דומות יותר לדרשות, לעיתים על סדר פרשיות השבוע והמועדים שבהם נאמרו . כך יצרה תנועת המוסר אגף משל עצמה בתחום ספרות המוסר, בעל אופי וסגנון משלו . גם מושאיה התרחבו : בעוד ספרות המוסר הקלסית עסקה בעיקר בערכי המוסר ובדרכי השגתם, ספרות תנועת המוסר עוסקת לצד ערכים אלה גם בהיבטים המשמשים להם רקע . היא תובעת מהאדם להתבונן אל תוך נפשו פנימה, לאתר את מגרעות עצמו ( "בירור" ) , לגלות כיצד יצרו הרע משבש את שיפוטו וגורם לו לרמות את עצמו ( "נגיעות" ) , להתגבר על חולשות אלה, לכבוש את המידות הרעות ולעוקרן . רק מתוך כך יגיע אדם לעמדה המאפשרת לו לטפח באופן פעיל את המידות הטובות . כמה ניסיונות להקים ישיבת מוסר בירושלים בתחילת המאה העשרים לא עלו יפה, ובסופו של דבר, ישיבת המוסר בת הקיימא הראשונה שהוקמה בארץ הייתה ישיבת סלובודקה . 49 הישיבה העבירה את חלק הארי של צוותה ותלמידיה מליטא לחברון, ולאחר ...  To the book