למדנות הלכתית

פרק עשירי : היצירה החרדית ( א ) 289 מטיבה של דרך לימוד, לאו דווקא זו הישיבתית, שקשה מאוד לתארה באמצעות מאפיינים כלליים . ככלל, דרך פרשנית היא צורת קריאה והתמודדות עם טקסט, והאופן שבו היא מופעלת נקבע תדיר על ידי טיבו ועל ידי בעיותיו של הטקסט הנתון . לפיכך, המבקש באמת להכירהּאינו יכול לעשות זאת אלא באמצעות יישום חוזר ונשנה שלה ולא באמצעות ידע תיאורטי על אודותיה . ובכל זאת, פטור בלא כלום אי-אפשר, וכמה מהחוקרים שנדרשו לכך קבעו מאפיינים כלליים וניסו להמחישם באמצעות הדגמות . נורמן סולומון, שהיה הראשון שחקר את דרך הלימוד האנליטית באופן נרחב ויסודי, סבור שיש לאפיינה באמצעות שישה מאפיינים עיקריים : 6 ( 1 ) חריפות במתח בין שני הערכים המסורתיים : בקיאות ( שליטה מקיפה בטקסטים ממספר רב של מקורות ) ו חריפות ( שליטה בעומק הטקסט ובעקרונותיו ) , מדגישה שיטת בריסק את החריפות, ולא נדרשת בה בקיאות רבה . החריפות הבריסקאית מתנהלת בדרך כלל סביב דיון נקודתי במספר מקורות מצומצם, ונעשית באמצעות פירוק מונחים הלכתיים והמשגה שלהם, דהיינו הפשטתם לקטגוריות כלליות . סולומון מבחין בין המשגה מדרגה ראשונה, אשר בה מחפש ה...  To the book