התפתחותן של הקריות החסידיות בישראל

חברה בתמורה 196 לכול שמרכזה של החסידות הוא מזרח אירופה . אבל השואה טרפה את הקלפים : מרכזי החסידות שבמזרח אירופה חרבו, וארץ ישראל הפכה למרכז חסידי ראשון במעלה . לשינוי זה גרמו לא רק החסידים שעלו ארצה בעקבות השואה אלא גם, ואולי בעיקר, אדמו"רים שהגיעו לארץ כפליטי חרב . באלה יש למנות שלושה אדמו"רים שהנהיגו חצרות גדולות וחזקות כבר במזרח אירופה : האדמו"רים מגור, מבלז ומוויז'ניץ . בתוך כמה שנים הפכו חסידויות אלה לשלוש הגדולות בארץ . גם האדמו"ר מסאטמר הגיע ארצה בזמן המלחמה, אבל ירד בתוך כמה חודשים לארצות הברית . שאר בשרו, האדמו"ר ר' יקותיאל יהודה ( זלמן לייב ) הלברשטאם מצאנז-קלויזנבורג ( 1905 – 1994 ) , עשה מהלך הפוך : הוא הגיע לארצות הברית אחרי השואה, ובשנת 1960 עלה ארצה . גם אדמו"ריהן של חסידויות קטנות יותר ניסו לייסד את חצרותיהם במולדת החדשה-ישנה, בדרך כלל בהצלחה . אומנם חלק מהחסידויות הגדולות של מזרח אירופה הפכו בעקבות החורבן לחסידויות קטנות, אבל גם הן מצאו את מקומן במרחב החדש . בתהליך זה, שהתרחש בעיקר בשנות הארבעים והחמישים של המאה העשרים, התמקמו האדמו"רים החסידיים בשלושה יישובים עיקריים ...  To the book