ירושלים ובני ברק: נוכחות חרדית שורשית והתבססות גוברת

חברה בתמורה 182 העשרים . כמה מהשכונות הקרובות למאה שערים היו מודרניות במובהק . זכרון משה, למשל, נוסדה בידי משכילים ציונים ב- 1905 , ולימים נפתח בה גן הילדים העברי הראשון בירושלים . היא נבנתה על יד בית הספר למל, שעורר בשעתו את זעמם של חרדי ירושלים משום שלימדו בו לימודי חול, ומייסדיה דאגו לכך שיטופחו בה הנוי והאסתטיקה ברוח היישוב החדש . לימים הוקם בה תיאטרון אדיסון, שהפך ברבות השנים קולנוע ( והיה בשנות החמישים מוקד להפגנות שבת ) . גם שכונת גאולה, שנוסדה בשנות העשרים, הייתה מודרנית ומעורבת, לאו דווקא חרדית . ריכוזים חרדיים אחרים היו במרכז העיר ממש, מרחק דקות הליכה מהרחובות יפו והמלך ג'ורג' . היו אלה שכונות כנסת ישראל ( "כנסת", בעגה הירושלמית ) , שנבנו עוד במאה התשע עשרה, ושכונות בתי ראנד, בתי ברוידא ושערי חסד, שנבנו בתחילת המאה העשרים . אולם בתהליך הדרגתי שנמשך כמה עשרות שנים התפשטו השכונות החרדיות של אזור מאה שערים אל סביבותיהן והפכו את המרחב כולו לאוסף שכונות חרדיות . שכונות הגרעין של אזור זה, בעיקר מאה שערים, בתי אונגרין והשכונות הקטנות שבקרבתן, אף הפכו מוקד של הקבוצות החרדיות הקיצוניו...  To the book