|
|
26 שמעון לוי הלאומי ולמאבק על יצירת תרבות עברית . האופי הדרמטי של השינוי במעמד היהודים וההתיישבות בארץ הזמין לא רק קריאה מחודשת בהיסטוריה היהודית, אלא את העלאתה, תרתי משמע, לארץ ולבימה העברית - וזאת, כמובן, בלשון העברית . בתאטרון, העלאה על בימה היא עניין קונקרטי, ראליזציה של מטפורה, היווי של דימוי, של מקום בדיוני – ממשי, הריהו בימת החזון – חיזיון העברי – ציוני ההולך ומתגשם על הבימה כמו במציאות החוץ – בימתית . החוצבימה הוא החלל האופף כל בימה, משרה עליה נוף, חברה ופוליטיקה, ומשם ולשם באים והולכים ההצגה וקהלה לפני המופע ואחריו . החוצבימה הארץ ישראלית הייתה קרובה במיוחד לבימות שלה, למעשה היא עלתה עליהן . על כך בהמשך הדברים . בינתיים התעוררו כמה בעיות : כיצד ניתן לשלב חלום "שנות אלפיים" על בית לאומי ועל חזרה למולדת נכספת, ארץ זבת חלב ודבש ( מוצרי מזון בדיוניים – דימויים ) , עם נוף המתואר באתוס ובמיתוס הציוני כשממה, צייה, ביצה, מדבר וטרשים ? הקריאה במחזות ארץ ישראליים מעלָה שתיאור הנוף הארץ ישראלי עצמו איננו אלא סופר – אימפוזיציה אידיאולוגית על מציאות גיאוגרפית, חלל הזוי – נכסף של ארץ ישראל ...
To the book |
|
|