|
|
170 רועית דהן קאנט בין שני "מודלים" של תבונה : האחת היא התבונה העיונית, שעוסקת באופן שבו יכול האדם לרכוש ידע על העולם הטבעי, והאחרת היא התבונה המעשית, שמכוונת את ההתנהגות המוסרית של האדם . יחד עם זאת, אף על פי שניתן לשרטט גבולות שונים לתחום הדיון של התבונה העיונית לעומת תחום הדיון של התבונה המעשית, התבונה מתפקדת כשלמות אחת . כושר השיפוט הוא המונח ביסוד אחדות המחשבה . כך משרטט קאנט את האפשרות של האדם לקשור יחדיו את הממד העיוני של התבונה עם הממד 226 המעשי שלה . פעילות התבונה על פי הגדרה, בין שזו התבונה העיונית ובין שזו התבונה המעשית ( כל אחת בתחומה ) , היא ספונטנית, כלומר התבונה אינה תלויה בחוקיות הטבע ומסוגלת ליצור חוקיות משל עצמה . אלה הם יסודות התבונה שמאפשרים לאדם להשיג ידע על העולם ולחיות כסוכן מוסרי . ככזאת, פעילותה של התבונה כוללת חשיפה של חוקים : חוקי הטבע על ידי התבונה העיונית והחוק המוסרי, היינו נוסח הציווי המוחלט, על ידי התבונה המעשית . בכך נעשית התבונה ליכולת לפעול לאור תכליות - למשל, האדם, ככל שהוא שייך לעולם החושים, הוא בעל צרכים ; במידה זו המטלה של התבונה היא לייצר כללים מ...
To the book |
|
|