פרשת בשלח

כת"י יח"ף | מחיקת י"ף | הוספת י"ף | דפוס ראשון 111 פי רוש שד "ל לת ו ר ה בשלחיג רש"י שד"ל וסוף קמלו" ( ישעיה יט, ו ) : וחמשים . אין חמושים אלא מזוינים . לפי שהסיבן במדבר גרם להם שעלו חמושים, שאילו הסיבן דרך ישוב לא היו מחומשים להם כל-מה-שצריכין, אלא כאדם שעובר ממקום למקום ובדעתו לקנות שם מה-שיצטרך . אבל כשהוא פורש למדבר צריך לזמן לו כל-הצורך, ומקרא זה לא נכתב כי אם לשבר את האזן — שלא תאמר : במלחמת עמלק ובמלחמות סיחון ועוג ומדין, מהיכן היו להם כלי זין שהכום ישראל בחרב ? ! וכן הוא אומר ( יהושע א, יד ) : "ואתם תעברו חמשים" . וכן תרגם אנקלוס : "מזרזין", כמו : "וירק את- חניכיו" ( בראשית יד, יד ) — "וזריז" . דבר אחר : "חמושים" — אחד מחמשה יצאו, וארבעה חלקים מתו בשלשת ימי אפלה : ( יט ) השבע השביע . השביעם שישביעו לבניהם . ולמה לא השביע את בניו שישאוהו לארץ כנען מיד, כמו שהשביעו יעקב ? אמר יוסף : אני שליט הייתי במצרים והיה ספק בידי לעשות, אבל בני — לא יניחום מצרים לעשות, לכך השביעם לכשיגאלו ויצאו משם שישאוהו : והעליתם את-עצמתי מזה אתכם . לאחיו השביע כן . למדנו, שאף עצמות כל-השבטים העלו עמהן, ש...  To the book