פרשת בהר

כהויקרא כתב יד | דפוס ראשון 138 פי רוש שד "ל לת ו ר ה שד"ל רש"י ( טז ) תרבה מקנתו : בלוקח מדבר, שהרי סוף הפסוק 'הוא מֹכר לך', ותמיהה גדולה על רש"י שכתב תמכרנה ביוקר ; ובדפוס פראג : ימכרנה, וכן נכון . כשם שנאמר בשביעית, כך נאמר ביובל . נמצאו שתי שנים קדושות סמוכות זו לזו : שנת ארבעים ותשע - שמטה, ושנת החמשים - יובל : ( יב ) קדש תהיה לכם . תופסת דמיה כהקדש . יכול, תצא היא לחולין ? תלמוד לומר : "תהיה" - בהויתה תהא : מן- השדה תאכלו . על-ידי השדה אתה אוכל מן הבית, שאם כלה לחיה מן השדה, אתה צריך לבער מן הבית, כשם שנאמר בשביעית, כך נאמר ביובל : ( יג ) תשבו איש אל-אחזתו . והרי כבר נאמר : "ושבתם איש אל-אחזתו" ? אלא, לרבות המוכר שדהו ועמד בנו וגאלה, שחוזרת לאביו ביובל : ( יד ) וכי-תמכרו וגו ' . לפי פשוטו, כמשמעו . ועוד יש דרשה ( תורת כהנים ) : מנין, כשאתה מוכר, מכור לישראל חברך ? תלמוד לומר : "וכי-תמכרו ממכר - לעמיתך" מכור . ומנין שאם באת לקנות, קנה מישראל חברך ? תלמוד לומר : "או קנה - מיד עמיתך" : אל-תונו . זו אונאת ממון : ( טו ) במספר שנים אחר היובל תקנה . זהו פשוטו לישב מקרא על אפניו : על האו...  To the book