פרשת צו

וויקרא דפוס ראשון 26 פי רוש שד "ל לת ו ר ה את-העלה . ועשאתה דשן, מאותו דשן ירים רש"י תרומה "ושמו אצל המזבח" : על המזבח . מצא איברים שעדיין לא נתאכלו, מחזירן על המזבח, לאחר שחתה גחלים אילך ואילך ונטל מן הפנימיות, שנאמר : "את-העלה על- המזבח" : ( ד ) ופשט את-בגדיו . אין זו חובה, אלא דרך-ארץ, שלא ילכלך בהוצאת הדשן בגדים שהוא משמש בהן תמיד . בגדים שבישל בהן קדרה לרבו, אל ימזוג בהן כוס לרבו, לכך : "ולבש בגדים אחרים", פחותין מהן : והוציא-את הדשן . הצבור בתפוח, כשהוא רבה ואין מקום למערכה, מוציאו משם . ואין זה חובה בכל-יום, אבל התרומה חובה בכל- יום : ( ה ) והאש על-המזבח תוקד-בו . ריבה כאן יקידות הרבה : "על מוקדה", "ואש המזבח תוקד בו", "והאש על-המזבח תוקד בו", "אש תמיד תוקד על-המזבח" . כלן נדרשו במסכת יומא ( מג ע"ב ) שנחלקו רבותינו במנין המערכות שהיו שם : וערך עליה העלה . עולת תמיד היא תקדים . [ מנין שלא יהא דבר קודם על המערכה, לתמיד של שחר ? תלמוד לומר : "העלה" - עולה ראשונה ] : חלבי השלמים . אם יביאו שם שלמים . ורבותינו ( פסחים נח ע"ב ) למדו מכאן : "עליה", על עולת הבקר השלם כל-הקרבנות כלם . מכ...  To the book