כתב יד | דפוס ראשון 111 פי רוש שד "ל לת ו ר ה חקתיט שד"ל רש"י ( ט ) ואסף איש טהור : הכוונה איש אחר שלא נתעסק עדיין בפרה ( יח"ף ) . והיתה : חוזר לפרה . הפרה, שהיא עתה אפר, תהיה למשמרת למי נדה, והיא ( הפרה ) חטאת היא . נדה : נדה = נזה ענין הזאה וכן חטאת וחיטוי עניינן הזאה, וכן פירש רש"י ונסתייע מן 'וידו אבן בי' ( איכה ג' נ"ג ) , וכן תרגם יירונימוס וגם היוני : מי הזאה . ( יא ) וטמא שבעת ימים : דעת ראב"ע שהוא לשון עבר, היא בטלה, שאם כבר עברו ז' ימים לא ייתכן עוד לומר שיתחטא ביום השלישי . הערב, ואחר יבא אל-המחנה : ( ט ) והניח מחוץ למחנה . לשלשה חלקים מחלקה : אחת נתן בהר המשחה, ואחד מתחלק לכל-המשמרות, ואחד נתן בחיל . זה של משמרות היה חוץ לעזרה, לטול ממנו בני העירות וכל-הצריכין להטהר, וזה שבהר המשחה — כהנים גדולים לפרות אחרות מקדשין הימנו, וזה שבחיל נתון למשמרת, מגזרת הכתוב, שנאמר : "והיתה לעדת בני-ישראל למשמרת" : למי נדה . למי הזיה, כמו : "וידו-אבן בי" ( איכה ג, נג ) , "לידות את-קרנות הגוים" ( זכריה ב, ד ) , לשון זריקה : חטאת הוא . לשון חטוי כפשוטו . ולפי הלכותיו קראה הכתוב "חטאת", לומר שהיא...
To the book