כת"י יח"ף | מחיקת י"ף | הוספת י"ף | דפוס ראשון 389 פי רוש שד "ל לת ו ר ה ויגשמד שד"ל רש"י קשות, והחליף הספור מעט, בחכמה ובתבונה ( אח"מ ) . ולדעת אוהב גר ז"ל באמת שאל אותם יוסף על כל זה והכתוב קיצר למעלה . ( כא ) ואשימה עיני עליו : לא יתכן לפרש אשגיח עליו לטוֹבתו, כמו 'קָחֶנּוּוְעֵינֶיךָשִׂים עָלָיו' ( ירמיה ל"ט י"ב ) , וכדעת רמב"ן רלב"ג וכמבאר לנתה"ש, שא"כ נראה כאלו דעתו לעכבו אצלו . כי בלאו הכי מה צורך שישגיח עליו בבואו דרך עראי עם אחיו לשבור שבר ? ואם היה אביו ירא פן יקראנו אסון, פחדו היה על סכנת הדרכים, לא על איזו שעה שהיה לו להתעכב במצרים . ע"כ נראה כדעת הראב"ע שאין הכוונה אלא שאראה אותו, אעפ"י שראב"ע סתר דבריו בתהלים ל"ג י"ח . והנה גם כאן התחכם יהודה ולא הזכיר שמה שרצה יוסף שיביאו אחיהם הקטן היה כדי לברר אם כנים דבריהם, והזכיר הענין כאילו רק דרך חבה בקש לראותו ( אח"מ ) . ( כב ) ועזב את אביו ומת : ימות אביו ( רשב"ם וראב"ע ) . כי דאגת מיתת אביו היא הגוברת בדברי יהודה, אם כי באמת היתה אהבת אביו חזקה בלבו, ואם כי חשב כי גם יוסף יחוש ויחמול על הזקן יותר ממה שיחוס על בניו כלם . לא כחדנו...
To the book