פרשת לך לך

יבבראשית כת"י יח"ף | מחיקת י"ף | הוספת י"ף | דפוס ראשון 112 פי רוש שד "ל לת ו ר ה רש"י שד"ל וַֽאֲבָֽרְכָה֙מְבָ֣רֲכֶ֔יךָ וַֽאֲבָ֣רֶכְךָ֔וַֽאֲגַדְּלָ֖ה שְׁמֶ֑ךָ וֶֽהְיֵ֖ה בְּרָכָֽה : ג וּמְקַלֶּלְךָ֖ אָאֹ֑ר וְנִבְרְכ֣וּ בְךָ֔ כֹּ֖ל מִשְׁפְּחֹ֥ת הָֽאֲדָמָֽה : שמך, שעד עכשו שמך אברם מכאן ואילך אברהם, ואברהם עולה רמ"ח, כנגד אבריו של אדם ) : ואברכך . בממון : והיה ברכה . הברכות נתונות בידך . עד עכשו היו בידי, ברכתי את אדם ואת נח ואותך, ומעכשו אתה תברך את- אשר תחפץ . דבר אחר : "ואעשך לגוי גדול" — זה שאומרים : "אלהי אברהם" . "ואברכך" — זהו שאומרים : "אלהי יצחק" . "ואגדלה שמך" — זהו שאומרים : "אלהי יעקב" . יכול, יהיו חותמין בכלן ? תלמוד לומר : "והיה ברכה" — בך חותמין ולא בהם : מארצך וממולדתך . והלא, כבר יצא משם עם אביו ובא עד לחרן ? אלא, כך אמר לו : התרחק עוד משם וצא מבית אביך : אל-הארץ אשר אראךּ . לא גילה לו הארץ מיד, כדי לחבבה בעיניו, ולתת לו שכר על כל-דבור ודבור . כיוצא בו ( בראשית כב, ב ) : "את-בנך את-יחידך אשר-אהבת את- יצחק" . כיוצא בו ( שם ) : "על אחד ההרים אשר אמר אליך" . כיוצא בו ( יונה ...  To the book