ו. דרכו ההלכתית

מבוא | לא כל אותה העיר רובה ככולה הבתים שייכים לעבודה זרה, והיהודים הדרים שם הם מעט מזער . . . והשרים מתאוים תאוה שיריקו היהודים הבתים כדי לשים גוים בתוך השכונה, אולי מעט מעט יגרשום ח"ו . ועוד בר מן דין ששכונתם באותו המקום קשה עד מאד דבכל יום ויום יעלילו עלילות דברים כמעט שיבואו לידי סכנת נפשות . הוא סבר שעל דיין הבא להכריע בשאלות שלפניו, לחקור ולברר היטב את כל פרטי המעשה הנדון ולקבל תמונה שלימה של המציאות . הוא מתח ביקורת על דיינים שלא הרבו לחקור את העדים, ודרש מהם לנקוט יוזמה ולא להסתפק במידע חלקי . בסי' מב ( להלן, עמ' 779 ) הוא כותב "ותמהני מאד על הדיינים . . . למה לא נבדקה לפרסם אם הוא מדיימא דעלמא או דיליה, והיה בא הדבר לידי גלוי פורתא", ובתשובה שבסי' לב ( להלן, עמ' 521 ) הוא רומז שבית הדין לא פעל ביעילות מספקת ופונה לדיינים בבקשתו זו : שצריך לחקור ולדרוש אם היה הדבר קרוב לעיר או רחוק, כדי שנוכל לעשות 182 שבכלל החפוש צריך לידעאומדנות אם הם היו ההורגי' [ ם ] או ראו ההריגה . . . 183 לכן אומר שהכל תלוי בראות הדיינים לשאול אם המקום הוא רחוק או קרוב . . . 184 דזה תלוי באומד הדעת של הדי...  To the book