סוף דבר

188 ניסים אבישר נשמטת תחת רגליהם . לפיכך, גם הצרכים והמצוקות משתנים . הסוציולוג זיגמונט באומן משתמש בדימוי של "מודרניות נזילה" כדי לתאר את התקופה הנוכחית המאופיינת ב"נזילות", בתנועה ובשינויי צורה מתמידים ( באומן, 2007 ) . בשני המקרים מודגשים יחסי זמן / מרחב אשר מאפיינים את התודעה בעידן הנוכחי . באומן קושר את ממד הזמן לחברה הצרכנית ולתרבות ה"אינסטנט" . מוצרים מתכלים נוצרים כדי לנפק סיפוקים מידיים לסובייקטים בעלי תודעה שנעה במהירות, בחיפוש מתמיד אחר ריגוש חדש . תשומת הלב מופנית אל החוץ ומזפזפת - תרה אחר אטרקציה חדשה, מוצאת, מאבדת עניין ועוברת הלאה . הסיפוק חייב להסתיים בן-רגע, כך שהחיפוש הצרכני אחר האושר יימשך . משך הזמן האופטימלי הוא המינימום ההכרחי, זה שמאפשר את פעולת הצריכה . במובן מסוים, ניתן לדבר על תודעה מכורה וריקנית, התלויה במוצרי צריכה ובגירויים עוצמתיים על מנת להירגע ולחוש סיפוק ומשמעות . מדובר, אם כן, בתנאים המייצרים "עצמי חלול" ( 1990 Cushman, ) ודלות פסיכולוגית ( 1989 Watchel, ) , המובילים לתחושת חסך מתמשכת . ממד המרחב קשור בקלות הגוברת והולכת לשנות מיקום ובמגבלות המתמעטות ע...  To the book