|
|
130 ניסים אבישר השנים הראשונות : 1948 - 1956 הצורך בשירותי בריאות נפש ובמתן סיוע לאזרחים הסובלים ממגוון בעיות נפשיות היה קיים מאז קום המדינה . בשנים הראשונות לקיום המדינה היו הדברים נכונים אף ביתר שאת . מילר ( 1964 ) מציין ש"בשנים 1950 - 1952 הסתובבו חולי נפש כרוניים בחוצות הערים הגדולות והיו לבעיה חברתית חמורה וכואבת" ( עמ' 451 ) . מצב עניינים זה היה תוצר לוואי של הנסיבות ההיסטוריות המיוחדות שנכחו בישראל בשנותיה הראשונות . מהגורמים המרכזיים לתחלואה נפשית יש לציין את השואה, את מלחמת העצמאות ואת גלי העלייה שהביאו עמם מהגרים ממקומות ומרקעים תרבותיים שונים . אין ספק שהצורך בטיפול ובתמיכה בעולים, בניצולים ובנפגעים, וכן במגוון בעיות נוספות היה אדיר, אולם בשלב זה יכולתה של המדינה לספק שירותים ממין זה הייתה דלה מאוד . העשור הראשון לקיום המדינה אופיין בהיערכות ראשונית, שמטרתה הייתה לתת מענה מהיר למצוקות הנפשיות, תוך עדיפות לטיפול בקהילה . שלב זה כלל מעבר של השירותים הצבאיים לשימוש האוכלוסייה האזרחית, פתיחתן של תחנות לבריאות הנפש בקהילה בשלוש הערים הגדולות, וכן פתיחת "כפרי עבודה" שיקומיים לגברי...
To the book |
|
|