בדידות כנגד אינטימיות

46 סמדר גונן אני מדברת אל עצמי וכותבת, בתוך מעין מעגל הבוחש אותי בתוך בדידות זוהרת, ומכנסת את חבריי הספרים ואת השעמום של הפער בין הפילוסופיות שלי לבין צרכיי . כשאני מנסה להיחשף, איש לא מעוניין להקשיב ועליי להשלים עם הבדידות ולשלם מדי פעם בפעם את מחיר ההידבקות לטיוטות לא מספקות . העולם שלי עשוי מרשתות של התאהבות בבלתי אפשרי ומלא בנטישות כואבות . בערבי שישי ושבת נפשות בודדות יושבות ליד המחשב ומתחברות לריק . עליי לוותר על מודל של אהוב שיצרתי בתוכי, שבעזרתו אני מחפשת במציאות אדם שיהלום אותו, איזו אשליה לא פורייה . סטנדאל צדק . הוא טען שאהבה היא בדיה . אך קשה לנו לוותר על הבדיה ואנחנו בונים פיגומים באוויר כדי שהיא תישאר שלמה . להמשיך את האשליה, להאשים את האחר בחולשה שלנו, בתלות שלנו, בפקיעה של הציפיות והדמיונות ששזרנו בתוך היחסים, ואפילו שהאמת בצבצה לעיתים קרובות, ביודעין, לא הסקנו מסקנות ומצאנו תירוצים . למה אני לא יכולה קצת לרמות את עצמי ? מה אני רוצה ? הרי אני יודעת שלא הכול תלוי במישהו שיאהב אותי על מה שאני . למעשה החיים שלי ממש נפלאים חוץ מכישלון חרוץ באהבה . לעיתים אני פוגשת שיחה מלהי...  To the book