סיכום

147 פרק 5 : בין ביצת הרווקים לקהילה הממוסדת יודעת מה לעשות עם רווקים" ) , הן כאתר אפשרי להגשמת התסריט של חיי חופש וכיף ( בעבור רווקים ליברלים יותר ) , כפי שעולה לדוגמה מדבריו של יוני ש"בעקבות סדרות וסרטים" רצה "למצוא איזושהי חברה קרובה שאיתה אנחנו מבלים" . לעומת הקהילות הממוסדות של בתי הכנסת, הקהילות הבלתי- פורמליות של ביצת הרווקים מבטאות תופעה מערבית הקשורה לשלב הבגרות הצעירה שאותו תיארנו בפרק הקודם . רשתות החברים הן מאפיין מרכזי של תרבות הרווקים המערבית ; ובהקשר זה ראוי להזכיר שוב את תוכניות הטלוויזיה שהעלו תופעה זו למודעות בשנות התשעים – "סיינפלד", "חברים" ו"סקס והעיר הגדולה" – וסדרות נוספות בשנות האלפיים, כגון "איך פגשתי את אמא" ו"בנות" . המקבילות הישראליות הן הסדרות של שנות התשעים "הפוך" ו"פלורנטין", ואילו "סרוגים" הייתה הוורסיה הציונית- דתית של סדרות ממין זה . ואכן, גם הרשתות החברתיות בביצת הרווקים הדתית נראות כמחקות את אחיותיהן החילוניות . אומנם, דירות הרווקים בביצה הן חד- מיניות, אולם חיי החברה של הבנים והבנות מעורבים ( למעט כמה חבורות של בנות אדוקות המקפידות שלא לסעוד עם בנים ...  To the book