189 'להיות כפריים בריאים וחזקים' בתור 'מתקדם' יותר, במונחי השליחות התרבותית, על הנחשלים יותר, כלומר על האיכרים ילידי מזרח אירופה . 16 אבל ראיית הקונטקסט ההיסטורי של התקופה, כפי שמחייבת עדשת ההיסטוריה המשתרגת, מלמדת על דיון במונחים של הישרדות פיזית — חשש ממוות ומנכות נוכח תנאי הארץ החדשה . החשש הזה העצים את חשיבותה של הרפואה ושל כל נגזרותיה . השלטון לא דאג לבתי חולים, התודעה בנושא של תנאי תברואה בסיסיים לא הייתה קיימת, וכך סבלו הערים ירושלים, טבריה וצפת מתנאי סניטציה ירודים, ומביוב הזורם ברחובות ומשמש כר פורה לחיידקי מחלות מזהמות . מגפות כגון טיפוס, מלריה, כולרה ועוד עשו שמות באוכלוסייה . במשפחות רבות לא הגיעו התינוקות לידי בגרות . כך היה גם במשפחתה של המורה חנה בעלול שנולדה ביפו ואחר-כך לימדה בכפר תבור — שלושה מאחיה של חנה מתו בתחילת שנות העשרה שלהם . 17 מערכת הרפואה בארץ-ישראל העות'מאנית לא יכלה לספק את צורכיהם של רבים מאוד מן החולים, ואנשים נהגו לנסוע ולחפש מרפא באירופה או באיסטנבול — כפי שאירע לאבשלום פיינברג, שחלה בכלבת, והיות שהתרופה לא נמצאה בארץ-ישראל, נאלץ פיינברג לנסוע לבירת ט...
To the book