פרק ראשון: בדרך לחינוך ציבורי

18 מפגשים בין-תרבותיים בחצר בית הספר במושבה את תלמידי ה'חדר' בקטגוריה של 'חברים צעירים בקהילת מאמינים' . החברה היהודית ראתה בלימודים ב'חדר' מעין תו תקן שכל הבנים חייבים בו . על מקומו החשוב של לימוד הטקסט העברי בעיני הקהילה היהודית ניתן ללמוד ממימונם של תלמודי התורה בידי הקהילה, כלומר סבסוד החינוך שיועד לילדים עניים במיוחד בידי הקהילה . הלימודים נועדו לאפשר לילד היהודי התמצאות בסיסית בטקסט העברי הקדוש והמאחד את בני קבוצתם באשר הם . לשם כך לא נדרש לדעת כתוב, אלא לדעת קרוא, ואכן רוב ה'חדרים' במזרח אירופה הסתפקו במלאכת לימוד הקריאה בלבד . 4 הלימודים בישיבה היו השלב הבא בחינוכו של הנער היהודי, ורוב הנערים לא הצליחו להגיע אליו . בחורי ישיבה הוגדרו בתור למדנים ותואר זה היה מקביל לתואר אצולה שאינו עובר בירושה, אלא מושג מכוח כישרונותיו של הפרט . 5 הורים יהודים הרגישו כי מחובתם לדאוג שבניהם ילמדו טקסטים מכוננים — ולו גם במשך שנים מספר . ההבדל בין 'חבר צעיר בקהילת מאמינים' ובין ילד הנמצא במסגרת לימודית התואמת את גילו, ביטא את הניסיונות לעצב 'הביטוס' יהודי חדש, שנקשר לחינוך המתקדם ( הפרוגרסיבי ) ד...  To the book