|
|
302 יוסף שיטרית מאז ימי הביניים רק יוצרים רבניים בודדים חרגו מכתיבה הומוריסטית או סאטירית ממוקדת כזאת בענייני פורים, כגון ר׳ שמואל עמאר ( 1830 - 1889 ) שכתב באמצע המאה התשע-עשרה במכּנאס את השיר שיידון להלן, ובו הוא מציג ומפעיל חמש דמויות, שכל אחת מתהדרת בערכה העצמי ובסגולותיה המעלים אותה על שאר הדמויות . הדמויות הן : הקולמוס או העט מקנה סוף, הקסת המספקת את הדיו, המספריים הגוזרים אותיות שמדביקים אותן אחת לאחת, היד המייצרת חפצים אלה והשכל ( "הדעת" ) המפעיל את כל האחרים . כפי שנראה גם דמותו של המשורר מופעלת במעמד ההתנצחות כאילו הייתה בין הניצים . דמות זו לא רק מביימת ומנהלת את סיבובי הוויכוח המעמת בין הדמויות אלא גם נוטלת חלק בהתרחשויות, כאילו המשורר עצמו היה מעורב בעימות . ניתן לראות שעקבות יצירותיהם של שלושה משוררים מימי הביניים מבצבצות מבין הטורים והאמירות של הפיוט על הקולמוס, והן שהשפיעו על ר׳ שמואל עמאר בכתיבת שירו . השלושה צמחו בספרד וכתבו בה ומחוץ לה יצירות מופת במאות השתים-עשרה, השלוש-עשרה והארבע-עשרה, והן נפוצו ברחבי העולם היהודי . הראשון בהם שבלט בכתיבתו השנונה והבדחנית הוא ר׳ א...
To the book |
|
|