דן מירון שלוש אי־האפשרויות של פרנץ קפקא או: התיתכן ספרות יהודית מודרנית?

34 דן מירון "המצב היהודי" לא חדלה לאורך כל התקופה העיקרית של עשיותיו בספרות, אותן שנים 2 בתקופה זו, שהחלה בכתיבת שכונו "השנים המכריעות" או "שנות ההכרעה" במסלול חייו . "גזר הדין" ( 1912 ) , גילה קפקא את יעודו ודרכו כסופר, ובה-בשעה גילה לעצמו גם את העומק והפרובלמטיות של מצבו כיהודי, ושתי התגליות היו תלויות זו בזו, ולמעשה לא היו אלא תגלית אחת שהתפצלה לשני מרכיביה : ידיעת ה"עצמי" ומציאת הדרך הנאותה לביטויו האסתטי . הכפילות הזאת לא התפוגגה לאורך כל י"ב שנות החיים עד למותו של קפקא בטרם-עת בשנת 1924 . היא התבלטה במיוחד בראשית שנות העשרים, בעת שחבלי הלידה של הרפבוליקה הצ'כית החדשה לוּווּ בהתפרצויות אלימות של אספסוף אנטישמי . תכופות היא נעשתה לנושא העיקרי שבו עסקו מכתביו של הסופר למילנה, אהובתו הלא-יהודייה . קפקא ביטא כאן את רצונו "להחליף תפקידים" עם הילד היהודי הפליט, המנמנם בחיק הוריו במקלט ארעי שניתן לפליטים היהודים באחד מן המבנים העירוניים בעת שמתחת לחלונות 3 הבית זעק ההמון המשוסה את סיסמותיו האנטישמיות . מסוף העשור הראשון של המאה העשרים ואילך גברה והלכה גם התעניינותו של קפקא בציונות ובסיכו...  To the book