'ואם לא הגריל — כשר': הסתייגות מגורלות יום הכיפורים בחז"ל

357 'גורל אחד לה' וגורל אחד לעזאזל' — גורלות יום הכיפורים אופיינית כמובן לצידוק הרציונלי לגורל . גם הקלפי אינה נתפסת כמכשיר מנטי או ככלי פולחני של המקדש כפי שניתן היה לצפות . האמוראים מעלים אפשרות זו : אמר רבא : קלפי של עץ היתה, ושל חול היתה, ואינה מחזקת אלא שתי ידים . מתקיף לה רבינא : בשלמא אינה מחזקת אלא שתי ידים — כי היכי דלא ליכוין ולישקול . אלא של חול — נקדשה ! — אם כן הוה לה כלי שרת של עץ, וכלי שרת דעץ לא עבדינן . — ונעבדה דכסף, ונעבדה דזהב ! — התורה חסה על ממונן של ישראל . ( בבלי, יומא לט ע"א ) רבא קובע בפשטות — הקלפי אינה כלי שרת אלא כלי חול . בשלהי תקופת התלמוד רבינא מעלה את האפשרות לקדש את הקלפי, אולם התלמוד דוחה אפשרות זאת . העלאת האפשרות ודחייתה מדגישות את מגמתו של הדיון המבקש להמעיט בחשיבותה 82 אילו קיבלו של ההגרלה . מעניין במיוחד הנימוק : 'התורה חסה על ממונן של ישראל' . האמוראים את המטען האפותאוזי שהתלווה לפעולת ההגרלה, נימוק זה היה מתגמד לעומת שיאו של היום . מתוך הנחה שהאמוראים היו מודעים לעיצובו המחודש של הטקס, עיצוב שקיבל ביטוי גם בליטורגיה, לא נותר אלא להניח שלפנינו מ...  To the book