בין רב למעט — הפרשנות האלגורית לגורל הנחלה בקומראן ואצל יוספוס

309 חלוקת טובין בגורל בפרק הקודם התוודענו לניסוח החד של התאולוגיה הקומראנית ב'תורת שתי הרוחות' המתבטאת בתיאור : 'וינחילן לבני איש לדעת טוב [ ורע כיא א ] ל הפיל גורלות לכול חי 100 עמדתי בהרחבה על מיתוס הטלת הגורלות על ידי האל לפי רוחו בם [ מועד ] הפקודה' . הקובע את רוחותיהם של היחידים והיוצר את האומה כולה . עיון מוקפד יותר במשפט זה ובפרשייה כולה יגלה כי מובלעת בה פרשנות אלגורית לפסוקים הבעייתיים בבמדבר כו, נג – נו שנדונו לעיל . לשם כך אבקש לחזור ולעיין בקטעים הבאים : [ א ] באלה תולדות כול בני-איש ובמפלגיהן ינחלו כול צבאותם לדורותם ובדרכיהן יתהלכו . וכול פעולת | מעשיהם במפלגיהן לפי נחלת איש בין רוב למועט לכול ם . קצי עולמים . כיא אל שמן בד בבד עד קץ | אחרון ויתן איבת עולם בין מפלגות ( סרך היחד ד, 15 – 17 [ קימרון, עמ' 216 ] . ההדגשות שלי ) [ ב ] וכפי נחלת איש באמת יצדק וכן ישנא עולה, וכירושתו בגורל עול ירשע בו וכן | יתעב אמת . כיא בד בבד שמן אל עד קץ נחרצה ועשות חדשה . והואה ידע פעולת מעשיהן לכל קצי [ מועד ] ן וינחילן לבני איש לדעת טוב [ ורע כיא א ] ל [ ה ] פיל גורלות לכול חי לפי רוחו בם...  To the book